ג׳רי ידידי היקר
בשבילי זה לא יום זיכרון, אלא יום הצדעה והערכה לאישיותך המקסימה והרב גונית. אתה שילוב של העידן החדש הטכנולוגי, איש מחשבים ותוכנה, ויחד עם זאת ג’נטלמן מנומס, רחב אופקים, נעים הליכות ולב רחב
הייתי רוצה לראות את הערב הזה, בנוכחות הקהל הגדול, כשאתה יושב בשורה הראשונה עם ברנדה, הילדים והנכדים, ושומע דברי אהבה והערכה לפעילותך ההתנדבותית ותרומתך לקהילה. אתה האיש שמסמל יותר מכל שכל בני האדם שווים ללא הבדל דת, מין צבע ולאום. בשבילך זו לא הייתה סיסמא, אלא דרך חיים יום יומית
קהל נכבד, הכרתי את ברנדה וג׳רי לפני 42 שנים בבית חולים לוינשטין ברעננה
הייתי בן 23 וסבלתי מפציעה קשה מאוד, עברתי שם תהליך שיקום שנמשך שנתיים
אני זוכר עד היום את המפגש הראשון עם הזוג בלקמן, מנהל בית החולים הכיר לי זוג צעיר, הוא סיפר שהם גרים ברמת השרון קרוב לבית שלי, והם התנדבו לעזור ולסייע לי.ברנדה וג׳רי נראו מאוד אלגנטיים, לבושים יפה, חליפה ,עניבה , שמלה מהודרת, בזמנו הלכו כך רק לחתונות. ההפתעה השנייה הייתה כשהתחלנו לדבר, המבטא האנגלוסקסי בלט מאוד, מלווה בחיוך רחב של הזוג המקסים. הם היו מאוד יוצאי דופן בנוף הישראלי. התפלאתי איך זוג כזה יפה מתנדב לעזור לנכים הנמצאים במצב הקשה ביותר
ג׳רי היה גבר יפה תואר ומסודר, הגיע מידי שבוע לבקר אותי, ועזר לי לטפל בכל העניינים הפורמליים. מייד נוצרה בננו כימיה והפכנו להיות חברים קרובים, הוא סייע לי בכל דבר ודבר, קנה לי את המחשב הראשון, לימד אותי את תוכנת הלוטוס שהייתה במומחיותו, ובמשך השנים היחסים עברו מפסים של עזרה וסיוע, לחברות מאוד קרובה ואינטימית. הוא שיתף אותי בכל, והפכתי לבן בית במשפחת בלקמן, ארוחות ערב וביקורים הדדיים. ממנו למדתי להתנדב ולתרום לאחרים
התכונה הבולטת ביותר של ג׳רי הייתה שהוא דיבר איתי בגובה העיניים, הוא נתן לי להרגיש שהוא זקוק לי יותר משאני זקוק לו. כמובן שהיו לו חלומות ושאיפות להצליח בגדול כמו לפתח מודלים כלכליים שיאפשרו גישה יותר קלה ונוחה בנושאים הכלכליים. אבל אפילו אם היה מצליח לצאת עם אקסיט המכניס מיליוני דולרים, היה נשאר אותו איש צנוע, ומחלק את רכושו לזקוקים לכך.הוא כל כך אהב את החיים במידה רבה של נאיביות, הוא האמין בטוב שבאדם, יכולתי להבחין בידע הרב ובהשכלתו הרחבה ומצד שני היה בו משהו צעיר וילדותי, כאילו לא היו בעולמנו רוע לב, אכזריות ואטימות. זה היה שילוב מקסים ששבה את לב מכריו הרבים, אני משוכנע שכל מי שהכיר אותו התאהב באישיותו המקסימה. הייתה לו נפש עדינה של אמן, ויכולת הנתינה האין סופית. היושרה,המסירות והצניעות. מילה הייתה מילה וזמן היה זמן
כולנו איבדנו אדם יקר, איש אשכולות, אבא סבא ובעל מסור
הוא חסר לכולנו אך בעיקר לברנדה, ולילדים אורי טניה ונדב
.בשבילי הוא היה ממש המלאך הטוב והיפה, שהופיע בהפתעה ונעלם באותה פתאומיות ג׳רי היקר, תמיד תישאר בזיכרוננו כגבר יפה תואר וטוהר עם חיוך מקסים על פניך, כאדם שנותן ולא לוקח, היום אין אנשים כאלה, תודה שהייתה לי הזכות להכיר אדם נפלא כמוך. ותודה לך ברנדה, שהזמנת אותי לכאן ולספר מעט על ג’רי האהוב.
בהערכה רבה,
איציק אדיר